יקב טורא. יקב-אחוזה משפחתי
כדי לזכות בהגדרה “יקב אחוזה”, היקב צריך להיות הבעלים של הכרם, ועל היין להיות מיוצר אך ורק בשטח היקב משלב התסיסה, היישון והביקבוק. הכרמים לא חייבים להיות צמודים ליקב, אך הם צריכים להיות באותו אזור גיאוגרפי.
ורד וארז בן סעדון מחוברים מאד לארץ ולקרקע. אנשים של חזון עם אהבה גדולה לפרטים הקטנים. חצי שנה לאחר שנישאו הם לקחו את כל החסכונות שלהם והשקיעו בישוב ברכה עשרים דונמים של כרם. בהתחלה מכרו את הענבים ליקבים אחרים, אך ברגע שנכנסו שיקולים פוליטיים, נתקלו אותם יקבים בבעיות מצד לקוחות בשוק האירופאי.
בני הזוג החליטו לעבור קורס ייננים ולייצר את היין בעצמם. ההחלטה התבררה כנכונה. יקב טורא הפך להצלחה מסחררת. במבחני טעימה עיוורת, שבהם פוליטיקה לא משחקת תפקיד, הצליחו היינות של יקב טורא לקטוף פרסים ושבחים, והמקום הפך לאתר עלייה לרגל של חובבי יין מהארץ והעולם.
ארז בן סעדון
ארז נולד בירושלים, כבן להורים ילידי מרוקו ואיראן. בגיל צעיר עבר לישוב כוכב השחר. בצבא שירת בצנחנים, ואחרי השחרור ידע שיחזור לחקלאות ולאדמה, אהבתו הראשונה. ארז הוא יזם, איש של חלומות וחזון שרואה את התמונה הגדולה ומקפיד על הפרטים הקטנים. מאמין בפיקוח על כל תהליך הייצור מהגידול עד לשיווק הסופי – לא פלא שפתח יחד עם אשתו יקב אחוזה.
בכל אבן שבו הוא נוגע בכרם, הוא מרגיש שבמו ידיו הוא מגשים את חזון ירמיהו “עוד תטעי כרמים בהרי שומרון, נטעו נוטעים וחיללו”.
ירמיהו ל”א, ד’
ורד בן סעדון
ההיסטוריה המשפחתית של ורד מרשימה במיוחד: הסבתא היהודייה שלה, לישה דה-פריס, הייתה נערה בת 15 כשמלחמת העולם השנייה הגיעה להולנד. במהלך שנות המלחמה עברה המשפחה ממקום מסתור אחד לשני. בהתחלה הופרדה לישה מהמשפחה וחייתה תקופה על אי בצפון הולנד, וגם כתבה יומן – בדיוק כמו נערה יהודייה הולנדית אחרת, אנה פרנק. עם תום המלחמה, לישה נישאה ליהודי ניצול שואה, ויחד הביאו לעולם שני בנים. אחד מהבנים הוא היום האבא של ורד. “כשאבי היה בן 8, אביו נפטר. סבתי נישאה שוב והפעם לאלמן הולנדי לא יהודי בשם רול מאייר. למאייר הייתה בת מנישואיו הקודמים, והיא האמא שלי”, משחזרת ורד. הבן היהודי של לישה התאהב באחותו החורגת, אלס, הלא-יהודיה.
דווקא אלס הייתה הראשונה לפסוע בכיוון היהודי, כשהחלה להתעניין בעברו התרבותי והדתי של בן זוגה, יואל. השניים פנו לבית ספר מקומי לדתות, אך על השאלות של אלס (היום רבקה), לא היה מענה. הצד היהודי של המשפחה, שחלקו התגורר כבר בישראל, סייע במלאכה, ולבסוף מצאו עצמם בני הזוג ושתי בנותיהם הקטנות בדרך לארץ הקודש. לאחר זמן ממושך של לימודים , גייר אותם הרב גורן.
ורד גדלה בירושלים, ונחשבה לדעתנית מגיל צעיר. כשהייתה בת 15, פגשה את מי שהפך לימים לבעלה, ארז. כשהייתה בסוף כיתה י”א התארסו ורד וארז, ובכיתה י”ב נישאו. לבחינת הבגרות במתמטיקה ניגשה ורד כשהיא בהריון הראשון, ואת התואר בחינוך סיימה עם שלושה ילדים. כיום יש לבני הזוג 5 ילדים.
כשותפה-מייסדת של יקב טורא, הפכה ורד “לפרזנטורית של השומרון”. אנשים טועמים את היין, שומעים את סיפורה האישי ואת סיפור היקב ורואים שיש לשומרון פנים נוספות ומגוונות.
היסטוריה
הזוג הצעיר חיפש ב-1997 ליישב את הארץ והשתקע בישוב ברכה. את כספי המתנות שקיבלו בחתונה הם השקיעו ברכישת 20 דונם ראשונים. אבא סייע בקניית הטרקטור הראשון, סבתא ודודה עזרו ברכישת שתילי גפנים, מתנדבים וחברים הגיעו לשתול מזריחה ועד שקיעה.
לאחר המתנה של ארבע שנים מטעמי כשרות וחילול הכרם, הם מכרו לראשונה את הענבים לאחד מהיקבים הגדולים בארץ. רק בקיץ של שנת 2003 הם פתחו את יקב טורא עם 4 חביות, בתוך מבנה ששימש את המתיישבים הראשונים של הישוב רחלים. משפחת בן סעדון כולה הייתה שותפה בעבודה הרבה, כולל הילדים הקטנים. עם הרבה התרגשות הגיעו הענבים ליקב, העבודה נעשתה בידיים אבל עם הרבה אהבה ושמחה.
מתוך התלהבות של מתחילים, הם שלחו את היין הראשון לתחרות “אשכול הזהב” ולמרבה ההפתעה זכה יקב טורא במדליה הראשונה. מדליות רבות ונחשבות עוד יצטרפו אליה בהמשך.
